מהי סטייה של ממש מהדרך הרגילה לעבודה 

סעיף 80 לחוק הביטוח הלאומי קובע, כי כתאונת עבודה תיחשב גם תאונה אשר אירעה בדרך אל או מהעבודה. סעיף 81 מסייג קביעה זו בקבעו, כי אין רואים תאונה "כתאונת עבודה" אם חלה הפסקה או סטיה של ממש מהדרך המקובלת, כשההפסקה או הסטיה לא היו למטרה הכרוכה במילוי חובותיו של המבוטח כלפי המעסיק או בקשר לעיסוקו כעצמאי. וכדי לסבך עוד יותר קובע סעיף 81(ב) חריגים לסייגים. כך, למשל, לא יראו כהפסקה או כסטיה של ממש אם המבוטח עשה זאת כדי ללוות ילדו לגן ילדים או להשיבו משם או אם עשה זאת כדי לקיים מצוות תפילת בוקר בציבור בבית תפילה שבו הוא נוהג להתפלל. במקרה שלפנינו הגיש התובע תביעתו נגד מבטחת החובה של רכבו. התובע עבד כנהג הסעות עצמאי, ולצורך עבודתו הוא השתמש במיניבוס שהיה בבעלותו ובוטח אצל הנתבעת. התאונה אירעה בעת שהתובע נהג במיניבוס. התובע טען כי התאונה אירעה בשעה שנסע לבית הוריו בכוונה לאכול ארוחת בוקר ולאחר מכן להתפלל עם אביו, ורק לאחר מכן התכוון לצאת לעבודה. לפיכך טען התובע כי אין מדובר בתאונת עבודה, כיוון שהיתה סטיה משמעותית מדרכו הרגילה. הנתבעת טענה כי התובע יצא לעבודתו, וגם אם תכנן לנסוע לבית הכנסת ולהוריו, הרי שהוא טרם התחיל "לסטות" מדרכו הרגילה אל עבר שכונת הוריו, ולכן יש לראותו כמי שהיה בדרכו לעבודה. טענות הנתבעת הועלו במטרה להפחית את הפיצוי שתידרש לשלם לתובע. כדי לקבוע מהי סטייה של ממש מהדרך הרגילה אל העבודה יש לבחון את מהות הסטייה ואורך הסטייה. כל מקרה נבחן על פי נסיבותיו. בית המשפט קיבל את גרסת התובע, לפיה כוונתו בצאתו מביתו היתה לבקר תחילה את הוריו. כיוון שכך, נקבע כי התאונה אירעה בדרכו של התובע להוריו, ולא בדרכו לעבודתו. המסקנה המשפטית הינה אפוא כי "לא מדובר בתאונת עבודה, הגם שהתאונה התרחשה בעת שהתובע עדיין לא סטה מתוואי הנסיעה הרגיל שלו". חברת הביטוח חויבה, אפוא, לשלם לתובע את מלוא הפיצוי בגין נזקיו כתוצאה מהתאונה.   (ת"א (י-ם) 14600/06)